רש"י על שבת ס״ו

1 ור' יוסי אוסר - דלאו תכשיט הוא:

2 ואם יש לו בית קבול כתיתין - שנחקק בו כדי קיבול כתיתין של בגדים רכין ומוכין להניח ראש שוקו עליהן:

3 טמא - מקבל טומאת מגע אבל אם אין לו אלא בית קבול ראש שוקו ואינו מניח שם כתיתין לאו בית קבול לטומאה והוה ליה כפשוטי כלי עץ ודומיא דשק בעינן שקבול שלו עשוי לטלטל על ידו מה שנותנין לתוכו אבל שוקו אינו מיטלטל ע"ג הכלי:

4 סמוכות שלו - סמוכות של קיטע יש קיטע בשתי רגליו מהלך על שוקיו ועל ארכובותיו ועושה סמוכות של עור לשוקיו:

5 טמאין מדרס - אם זב הוא דהא לסמיכת גופו עביד ומדרס הזב עושה אב הטומאה:

6 ויוצאין בהן בשבת - דתכשיט דידיה הוא:

7 ונכנסין בהן לעזרה - דאע"ג דתנן ברכות דף נד. לא יכנס אדם להר הבית במנעלו הני לאו מנעל נינהו דלאו בראש רגלו הן:

8 כסא - יש קיטע שיבשו וכווצו גידי שוקיו ואפי' על ארכובותיו אינו יכול לילך ועושין כמין כסא נמוך ויושב עליו וכשהוא מהלך נסמך על ידיו בספסלים קטנים ועוקר גופו מן הארץ ונדחף לפניו וחוזר ונח על אחוריו והכסא קשור לו מאוחריו:

9 סמוכות - של אותו קיטע עושה לה סמוכות של עור או של עץ לראשי שוקיו או רגליו התלויין וכשהוא נשען על ידיו ועוקר עצמו נשען גם על רגליו קצת:

10 ואין יוצאין בהן בשבת - רבותינו אומרים מפני שאינם צריכין לו כל כך ולא נהירא לי טעמא ואיכא למימר דאיידי דתלו ולא מנחי אארעא זימנין דמשתלפי:

11 ואין נכנסין בהן בעזרה - דמנעל נינהו:

12 לוקטמין - טלמשק"א נעשין לשחוק להבעית תינוקות:

13 טהורים - מלקבל טומאה דאינו לא כלי תשמיש ולא תכשיט:

14 גמ' היכי תנן - הקיטע יוצא ורבי יוסי אוסר או אין הקיטע יוצא ורבי יוסי מתיר:

15 בר שירא:

16 קיטונא - חדר קטן של בית המדרש:

17 סמך סמך - ר' יוסי אוסר שתי תיבות שיש בהן סמך סמך זו אצל זו:

18 או של שמאל בימין - סנדל של שמאל נעל בימין וחלצה דחליצה בימין הוא דגמר רגל רגל ממצורע:

19 מאן תנא - דסנדל של עץ חשיב נעלו:

20 סנדל של סיידין - מוכרי סיד וכשמתעסקין בו נועלין אותו ושל עץ הוא מפני שהסיד שורף את העור:

21 ואמר רב הונא גרסי':

22 מאן הודו לו ר' מאיר - דאמר הקיטע יוצא בקב שלו:

23 ור' יוחנן בן נורי מטהר - דלאו אורחא לעשות מקש אלא מקנים ומנעל נמי לאו אורחיה מעץ אלא מעור זה לשון רבותי ולי נראה סנדל של סיידין של קש הוא ור' יוחנן בן נורי מטהר בכלי קש דלאו עץ נינהו ור' עקיבא כעץ חשיב להו דקשין הן:

24 קש - זנבות השבלים:

25 ואין טמא מדרס - דלא מסתמיך עליה הא דנקט טומאת מת ה"ה לכל טומאת מגע אלא משום דאמר אין טמא מדרס שהוא אב הטומאה נקט נמי טומאת מת והכי קאמר נעשה אב הטומאה ע"י מת דכלי עץ שיש לו בית קבול הוא ומקבל כל טומאת מגע ואהל ועל ידי כל הטומאות הוא נעשה ראשון ועל ידי מת שהוא אבי אבות הטומאה נעשה אב הטומאה ואין נעשה אב הטומאה ע"י מדרס דקסבר לאו לסמיכה עבידי אלא לתכשיט ואומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו:

26 עגלה של קטן - לצחק בה ולטלטלו עליה:

27 טמאה מדרס - הואיל ופעמים שיושב עליה והאי נמי זימנין דמסתמיך עליה:

28 טהור מכלום - לא מדרס ולא שאר טומאה לא מטמא מדרס משום דלאו לסמיכה עביד שעל רגלו מהלך ואע"ג דמיסתמיך עליה לפרקים ושאר טומאה נמי לא דפשוטי כלי עץ הוא אלמא אע"ג דזימנין דמסתמיך עליה הואיל ועיקר עשייתה אינה לכך אינה טמאה מדרס ואין לומר משום דפשוט הוא יהא טהור ממדרס דלא הוזכרה טהרת פשוטי כלי עץ אלא לטומאת מגע ואהל דטעמא משום דאיתקש לשק הוא וגבי מת ושרצים הויא היקישא:

29 לתרוצי סוגיא - לתקן פסיעותיו ולזקוף קומה מפני שרגליו ושוקיו רותתות ולא לסמיכת כל גופו:

30 אני שונה אשה חולצת בהן - אלמא נעל קרינא ביה:

31 חמרא דאכפא - חמור הנישא בכתפיים הליצנים עושין אותו ונראה כמי שרוכב עליו ובמקומנו נקרא ארדפיס"א:

32 קישורי - אשקצ"ש שמהלכין בהם במקום טיט וקשיא לי נהי דטהורין מטומאת מגע דפשוטי כלי עץ נינהו אבל מן המדרס למה טהורין:

33 פרמי - טלמוסא הנקשרת על הפרצוף להבעית הבנים קטנים:

34 מתני' בקשרים - מפרש בגמרא:

35 בזגין - אישקליט"ש של זהב לנוי:

36 גמ' אדא מרי - כך שמו:

37 קשרי פואה - גרנצ"א קושרים בקשרים ותולין בצואר לרפואה ולא ידעתי לאיזה חולי:

38 מוקמי - מעמידין החולי שלא יגדל:

39 ה' - קשרים:

40 מסו - מתרפאין:

41 נגרי - פסיעות:

42 נפל פותא בבירא - נפל רפואת הפואה בבור דאין אדם נזהר בכל אלו:

43 מאי איריא בנים - לרב יהודה פריך אי קישורין דמתני' לרפואת חולי נינהו מאי איריא בנים:

44 געגועין - ברמור"ט מגעגע עליו ואינו יכול ליפרד ממנו ורפואה זו לא שייכא בנקבות שאין האב מחבבן כל כך מתחילתן שיהיו מגעגעין עליו:

45 תפילין - שיד ימינו קושרתו לשמאלו זהו סימן לגירסא:

46 סכנתא - שמגעגע יותר מדאי:

47 סחופי כסא - כוס שיש בו הבל כגון שעירו ממנו מים חמין וכופהו על הטיבור למי שחש במעיו ואוחז הכוס את הבשר ומושך אליו את המעיים ומושיבן במקומן:

48 לסוך - בכפות ידיו ורגליו:

49 דרב הונא מבי רב - שהיה בא מבי רב שהוא רבו וכן רב מבי ר' חייא ור' חייא מבי רבי:

50 מבסמי - שכורין שהיו משקין את התלמידים ואלו מפני שחשובין הן היו עושין להן דבר להפג את יינן:

51 לגוייתא דידייהו - תוכי ידיהם דהיינו כף:

52 דצייל - שהולך ונעשה צלול כל שעה מחום הבשר:

53 שיעא דדנא - מגופת החבית:

54 דציל האי שיעא - מחמת המים:

55 ליחנק - מי שנפרקה חוליא של מפרקת צוארו ונופלת בגרונו תולין אותו בראשו שיהא צוארו נפשט ודומה לחניקה:

56 לפופי - לכורכו בבגדים וקושרו בחגורה רחבה ומתיישבין פרקי אבריו שהן רכין ונשמטין בחבלי הלידה וקורין אנמלטויי"ר בלע"ז:

57 מתני בנים - שתי שמועות דאיירי בקטנים היה שונה בשם רבי אבא בר הונא משמיה דרב חמא בר גוריא:

58 בן - חדא שמעתא דאיירי בקטן מתני בשמיה:

59 תרוייהו - געגועין ולפופי:

60 כל מנייני - כל לחישות ומפני שכופלין אותן יש ג' פעמים ויש יותר קרי להו מנייני:

61 בשמא דאמא - פלוני בן פלונית:

62 דמיפרשי - כל לחשים שמפורש מניין כמה פעמים שיאמרו ויכפלו אותו:

63 כדמפרשי - כופלין אותו כפי מניינו ודלא מיפרשי בהם סתם כפילתן ארבעין וחד זימנין:

64 אבן תקומה - אבן שנושאות אותה נשים עוברות שלא יפילו וקורין לה קוטאנ"א בלע"ז:

65 במשקל - שום דבר ששקלוהו כנגדה:

66 ולא שהפילה - ולא תאמר שלא התירו לצאת בה אלא לאשה שעלולה להפיל עוברה שהפילה כבר עובר אחר:

67 ולא שעיברה - שידוע לה שהיא מעוברת:

68 והוא דאיכוין ותקל - שנמצא החפץ מאליו למשקל האבן ולא שחיסרו ממנו או הוסיפו עליו לכוונו:

69 בת יומא - שאחזתו בכל יום:

70 זוזא חיוורא - צרוף וחדש:

71 למלחתא - למקום שריפת המים שעושין נגרים על שפת הים להמשיך מים לבריכות רחבות העשויות לכך וכשנתמלאו סותם החריצין והשמש שורף את המים שמלוחין הן ונעשה מלח:

72 בחללא דבי צוארו - תחת גרונו כנגד מפתחי חלוקו לשון רבינו הלוי:

73 נירא ברקא - ליצא של שער:

74 פרשת דרכים - מקום ששני דרכים מתפרשים:

75 שומשמנא גמלא - נמלה גדולה:

76 דדרי מידי - שטוען כלום:

77 לישקליה - לשומשמנא:

78 בגובתא דנחשא - כמין קנה של נחשת:

79 ולסתמייה באברא - יסתום פיה בעופרת:

80 גושפנקי - חותמות ולאו דוקא שיתין נקט ולאו דוקא חותמות של צורה אלא סתימות הרבה זו על זו שעוה על העופרת ושוב זפת ושוב טיט:

81 וליברזוליה - ינענענו:

82 ולידריה - ישאנו:

83 ולימא ליה - לשומשמנא:

84 טעונך עלי - מה שהיית נושא אשאנו:

85 וטעונאי - החולי שלי:

86 איניש אשכחיה ואיפסיק ביה - חולי כזה שזה עושה וכי אמר ליה טעונך עלי זהו חולי של חברו:

87 כוזא חדתא - כלי חרס קטן חדש:

88 אוזפן - הלוני:

89 וליהדריה ז' זימני ארישיה - יקיפנו סביבות ראשו: